כיתה הטרוגנית

האם הכיתה שלי היא הטרוגנית?

כל כיתה הינה כיתה הטרוגנית, כאשר השונות יכולה לבוא לידי ביטוי בהתמודדות רגשית ונפשית עם אתגרים, במוכנות ללמידה, בכישורים חברתיים, ברקע סוציו־אקונומי, במגדר, במוצא אתני וכן בלקויות למידה ובצרכים מיוחדים שונים. השונות היא מנוף עוצמתי לחינוך והיא מהווה כוח המוביל להשתתפות של כלל הילדים והילדות בתהליך למידה. השונות מנותבת לתכנון של הוראה מכילה, המתאימה לכל ילד וילדה באופן אישי ולכיתה כולה ביחד.

אם נחזור לחוויה שלנו כתלמידים, כמעט תמיד נוכל להשוות את עצמנו לאחרים ולדעת במה היינו טובים מאוד ובמה פחות. מי הם המורים שהוציאו מאיתנו את המירב ומי היו אלה שלא האמינו בנו מסיבות שקשורות בשונות שלנו מהתלמידים האחרים.

מלבד השונות בין הלומדים, מה עוד יכול להשפיע על ההטרוגניות בכיתה?

משתנים רבים משפיעים על המבנה ההטרוגני בכיתה: הסביבה הלימודית הפיזית, חלוקת זמני למידה, ניסיון של צוותי ההוראה, חומרי הלמידה, תכנית הלימודים וכיו"ב, עשויים כולם להשפיע באופן שונה, ישיר או עקיף, על יכולת הלמידה של תלמידים שונים.

למה חשוב לשים דגש כל כך גדול על השונות?

אנחנו לא באמת שמים דגש מיוחד על השונות, אלא מכירים בקיום שלה ומתאימים את ההוראה אליה. ללא שימת לב לשונות המתקיימת באופן טבעי, נפספס חסמים רבים של תלמידים בדרך ללמידה ולהתקדמות. מתן מענה לשונות הקיימת באופן טבעי הינה זכות בסיסית של כל לומד ולומדת, הנובעת מזכותו לחינוך ולכבוד לייחודיותו ולצרכים שלו.

ניסיונות העבר ללמד באופן הומוגני, כלומר ליצור כיתות אחידות לפי רמת התלמידים, הוכיחו כי הוראה בקבוצה הומוגנית איננה מצמצמת פערים חברתיים אלא מרחיבה אותם ומקבעת אותם.

אנחנו יכולים להשתמש בשוני כמנוף ללמידה משמעותית עבור כלל התלמידים, זה המפתח ללמידה שלא תישכח אחרי המבחן, אלא תישאר עם התלמידים בהמשך ותבנה את הדימוי העצמי שלהם באופן חיובי.

אם כך, אז איך מלמדים כיתה הטרוגנית?

גמישות היא מילת המפתח!

תהליך הכנת השיעור:

נעזר בשאלות הקשורות למבנה וארגון הכיתה:

1. מה התמונה החברתית בכיתה?

2. מה ההישגים הלימודיים?

3. מאפיינים להתפתחות ולשינוי?

4. אישיות התלמיד/ה?

5. הסביבה הלימודית (אור, קול, טמפרטורה, צורת ישיבה, עזרים שמצויים בכיתה)

6. מה צורת הישיבה שמתאימה לתוכן הנלמד?

נעזר בשאלות הקשורות לתוכן ולמיומנויות הנלמדות:

1. אילו רמזים חזותיים, שמיעתיים ועוד אפשר להכניס?

2. כיצד ניתן לארגן קבוצות למידה שיתופיות?

3. אילו מטרות נקבע לכיתה ואילו מטרות ליחידים?

4. כיצד נייצר רצף של פעולות ומעברים חלקים ככל האפשר בין חלקי השיעור?

מהלך השיעור בכיתה:

• נקפיד לתת זמן נוסף למי שזקוק/ה לכך.

• נערך עם מגוון משימות לבחירה אישית של תלמידים.

• נשתמש בסידור ישיבה מגוון על מנת לתמוך בישיבה אישית וקבוצתית.

• נתכנן חלוקה לקבוצות ונשתמש בהן בגמישות, כל שיעור על-פי הצרכים המתקיימים בו.

כיצד נשתף את התלמידים בתהליך הלמידה?

• נקבע יחד את המטרות שלנו ככיתה (לימודיות, חברתיות ורגשיות) ונבחן ביחד את המטרות שהצבנו. נחלק אחריות לתלמידים ולתלמידות לפי צרכים ולפי עניין (כמו: אחראי צוות, אחראי זמנים, אחראי כתיבה, אחראי גישור, אחראי שיח קבוצתי ועוד). נקבע מועדים לבחינה רפלקטיבית של תהליך העבודה ונבחן ביחד עמם את יישום התפקיד ואת איכות העבודה.

• נחשוב ביחד עם התלמידים כיצד נוכל לייעל תהליכים לימודיים ולהתאימם לרלוונטיות של כל תלמיד ותלמידה. נבקש מהתלמידות ומהתלמידים משוב על אופן העבודה בכיתה, נשאל: מה לדעתכם ולדעתכן יכול לשפר את עבודתנו בכיתה?

• שיקוף של תהליכי ההוראה בכיתה לתלמידים ולתלמידות, לדוגמה: אם אנו מתכננות הוראה דדוקטיבית, נתאר לתלמידים מראש את תהליך הדדוקציה.

לסיכום, נקיים מהלכים שיתופיים בכיתה כדי לקדם כל תלמיד ותלמידה, נאפשר מקום לקול של כל אחד בתהליכי הלמידה וההוראה וכך ניתן ביטוי לשונות שלהם.

חומרים נוספים באינטרנט בנושא כיתה הטרוגנית

עלון בנושא, המלווה בדוגמאות על בתי ספר, מטעם אגף מו"פ של משרד החינוך

טיפים לניהול כיתה הטרוגנית, סרטון של מט"ח, בו מוצגת המורה יוליה סוחוליצקי

הסכת (פודקאסט) ישראלי, קהילת "הגיע זמן חינוך"

מיתוס הממוצע - מדוע יש לבנות פרופיל אישי לכל תלמיד- הרצאת טד

הפרדה על בסיס גזע, סרטון באנגלית (ללא תרגום): כתבת CNN, מה ילדים בגיל 6 אומרים על תמונות אמביוולנטיות – כיצד עם הגיל אנחנו מטמיעים הפרדה, במקרה זה, גזעית, ואיך אנחנו מפרשים אותה