top of page

הוראה גמישה – הוראה דיפרנציאלית

  • 1 במאי 2020
  • זמן קריאה 5 דקות

עודכן: 2 ביוני 2020



הצורך בשיטות שונות להוראה עלה מתוך ההבנה שגם המורה המוצלח והכישרוני ביותר לא יוכל לפנות לכולם בכיתה ההטרוגנית כאשר מלמד בשיטה המסורתית. גם אם כלל התלמידים שקטים וממושמעים, אין זה אומר שהם לומדים. וכאמור, כל כיתה הינה כיתה הטרוגנית ולכן גיוון בשיטות ההוראה הפך הכרחי.


לפי (Kellough (1999, תלמידים בעלי הישגים נמוכים ותלמידים הנמצאים בסיכון, צריכים לקבל הזדמנויות תכופות לניעות (תחנות עבודה), אפשרויות ובחירה (משימות שונות), מגוון של משאבי לימוד (מארגנים גרפיים, מקרן ולוחות חכמים), וקבוצות חברתיות (למידה שיתופית), במקום שגרה ותבניתיות. הוא מוסיף, כי כאשר תלמידים אינם לומדים בפורמט של שיעור מסורתי, המורים נדרשים למצוא שיטה אחרת להוראה. ברוב הכיתות המסורתיות, חלק מהתלמידים מסתגלים להוראה, אחרים בעלי ביצועים טובים, והשאר ממוקמים איפשהו באמצע. כדי למצוא את הצרכים של אוכלוסייה מגוונת של תלמידים, מורים צריכים ללמד באופן דיפרנציאלי.


שיטות הוראה מסורתיות התבססו על מודל הדומה לסעיפים הבאים

  • המורה מספקת הוראה, בדרך כלל באמצעות הרצאה.

  • המורה מדגימה את הכישורים, בדרך כלל על גבי הלוח או מקרן שקפים.

  • התלמיד מקבל עבודה לתרגול, בדרך כלל בחוברת עבודה או דפי מידע.

  • המורה בודקת את עבודת התלמיד ו/או בוחנת את הקבוצה בעזרת עט ודף מבחן.

  • המורה נותנת משוב על ביצועי התלמידים, לרוב בצורה של ציון על העבודה וסימון של התשובות השגויות. לשיטות מסורתיות יש יתרונות וחסרונות.


יתרונות של השיטות המסורתיות:

  • הן אחידות ועקביות.

  • מקצועות וכישורים נלמדו בדרך מסוימת עם מעט שינויים.

  • הוראה פוגשת כראוי את הצרכים של כמחצית מהתלמידים בכיתה.


חסרונות של השיטות המסורתיות:

  • תלמידים עם רקע מגוון ומוגבלויות לעיתים קרובות לא הגיבו טוב לשיטות הוראה אלה.

  • מקצועות לא עודכנו במהירות מספקת על מנת לשמור על כישוריהם והידע הכללי העכשווי של התלמידים.

  • הוראה התמקדה על שינון ופחות על כישורי חשיבה גבוהים.


יתרונות של הוראה דיפרנציאלית:

  • הוראה מתוך מחשבה ותכנון.

  • מאפשרת התמודדות עם צרכים מגוונים של תלמידים בתוך מגוון רחב של סגנונות למידה.

  • מתאימה לתלמידים עם לקויות למידה וקשיים נוספים.

  • מאפשרת שפת למידה עבור תלמידים מתרבויות שונות.


התחשבות בסגנונות למידה שונים של תלמידים, מהוה עיקרון מרכזי ביישום של הוראה גמישה. מורים המלמדים באופן דיפרנציאלי ביחד עם מערכי שיעור, מאפשרים לתלמידים שלהם להשתמש בכישורים הייחודיים שלהם בלמידת התוכן. כיוון שכל תלמיד לומד בסגנון למידה שונה, מורים צריכים להשתמש בסוגים שונים של מערכי שיעור ופעילויות. גיוון בהוראה יספק לתלמידים מגוון רחב של פעילויות תוכן ללמוד מהם וכך יעצים את תהליך הלמידה שלהם.

ישנם מודלים רבים הזמינים למחנך כדי להעריך את סגנונות הלמידה המועדפים על כל תלמיד. בנוסף לכך, כאשר המורים מכירים את מגוון סגנונות הלמידה ואת החוזקות והחולשות המקבילות שלהם, לימוד התלמידים על פי סגנונות הלמידה שלהם יכולה לצייד אותם עם הכלים שיביאו לניצול מלא של כישוריהם וללמידה יותר אפקטיבית.


אסטרטגיות הוראה מומלצות


גישה משמעותית לגיוון בהוראה היא (UDL - universal design learning), כלומר: 'עיצוב אוניברסלי בלמידה'. זו גישה אשר מיועדת לכלל התלמידים ומעודדת לגמישות בהוראה, מבלי לפגום בהישגים הנדרשים במערכת. עיקרון הבסיס הוא שעל המורה לבסס מחויבות ללמידה של התלמידים ומחויבות זו נוצרת גם מתוך תחושת הישג והפנמה של החומר הנלמד בהנאה.


'עיצוב אוניברסלי בלמידה' מופעל על ידי שלושה עקרונות מרכזיים:

  1. ייצוג החומר הלימודי בדרכים שונות: קריאה, האזנה, תמונות, סרטונים ואמצעים ויזואליים נוספים לצורך המחשה, שילוב טכנולוגיה וכדומה. לדוגמה, כשאתם מגדירים את נושא השיעור או מעלים רעיונות מרכזיים, הקפידו גם לכתוב אותו על הלוח וגם לומר אותו בעל פה.

  2. מתן אפשרות לתלמיד לבטא את הידע בדרכים שונות: אפשרות לבחינה בכתב, בחינה בעל פה, עבודות במקום מבחנים, כתיבת סיכום באמצעות ציור, שרטוט תרשימי זרימה במקום כתיבה וכדומה.

  3. הוראה בדרכים שונות: הוראה פרונטלית, עבודה בקבוצות, עבודה יחידנית וכדומה, ומתן אפשרויות בחירה לתלמיד בדרך המתאימה לו.


שלושת העקרונות שצוינו לעיל יכולים להועיל לכלל התלמידים, אך עבור תלמידים עם ליקויי למידה הם פותחים דלת גדולה ויכולים להוות פריצת דרך בלמידה. ככל שנעז לאתגר תלמידים בדרכים מגוונות, כך גם נפנה ליותר תלמידים.


למידה שיתופית הינה שימוש בהוראה של קבוצה קטנה שאורגנה לאחר קבלת הוראות מהמורה ושבה התלמידים עובדים יחדיו על פי המשימות עד אשר כל חברי הקבוצה מבינים ומסיימים את המשימה בהצלחה. תוצאה של מאמצי שיתוף הפעולה גורמת למשתתפים לשאוף לתועלת הדדית, כך שכל חברי הקבוצה ירוויחו ממאמציו של האחר (ההצלחה שלי מועילה לך וההצלחה שלך מועילה לי), יכירו בכך שכל חברי הקבוצה חולקים גורל משותף (כולנו שוקעים או שוחים כאן ביחד), יודעים שביצועי האחד תלויים בחבר עצמו ובעמיתיו (לא נוכל לעשות זאת בלעדיך), ולהתגאות ולחגוג ביחד כאשר חבר קבוצה מראה הישגים. דרך למידה שיתופית ניתן להגדיל את הלמידה של התלמידים.


למידה באמצעות פרויקט היא דרך דינאמית ללימוד באופן שבו התלמידים בוחנים בעיות ואתגרים אמיתיים. בסוג כזה של פעילות ושל למידה מעורבת, תלמידים מקבלים השראה להשיג ידע נרחב על הנושא אותו הם לומדים. הרעיון המרכזי של למידה באמצעות פרויקט הוא שבעיות בעולם האמיתי לוכדות את תשומת ליבם של התלמידים ומעוררות אותם לחשוב באופן רציני כאשר הם רוכשים ומוסיפים ידע חדש בהקשר של פתירת בעיות. המורה מגלמת תפקיד של מנחה, עובדת עם התלמידים על שאילת שאלות כדאיות, בונה משימות משמעותיות, מאמנת הן פיתוח ידע והן מיומנויות חברתיות, ובזהירות מעריכה את הידע שהתלמידים צברו מההתנסות. עורכי דין טוענים, כי למידה מבוססת פרויקט עוזרת להכין תלמידים להיות בעלי מיומנויות חשיבה ושיתוף פעולה, מיומנויות הנדרשות בעולם העבודה.


אסטרטגיה אחרת אשר תומכת במידה רבה בהוראה דיפרנציאלית היא ריבוי אינטליגנציות. התיאוריה של Gardner (משנת 1983) ומדענים נוספים מספקת לנו מסגרת אחרת המאפשרת להתבונן בתלמידים ולהבין את מאפייני הלמידה ועיבודי המידע השונים שלהם. המטרה היא לא רק להבין שתלמידים לומדים באופן שונה, אלא גם במטרה לייצר סביבת למידה התומכת בסגנון הלמידה שלהם. הוא מדגיש את החשיבות העליונה בהכרה ובטיפוח באינטליגנציות האנושיות המגוונות ובשילובים השונים ביניהן. יהיה לנו הרבה יותר קל להתמודד עם בעיות העומדות בפנינו ברגע שנכיר בעובדה זו. בנוסף ההבדלים אלו בין התלמידים מאתגרים את מערכת החינוך המבוססת על ההנחה שכל אחד יכול ללמוד תוכן זהה באותה הדרך, והערכה מתבצעת ע"י מדד אוניברסאלי אחיד.



סגנונות למידה בהקשר של מודל האינטליגנציות המרובות


ראיה מרחבית - חשיבה במונחים של מרחב פיזי, מודעות גבוהה לסביבה, יצירה, עשיית פאזלים, קריאת מפות, חלום בהקיץ. לדוגמה, אדריכלים ומלחים. לומדים כאלו יכולים ללמוד דרך הציורים ודימויים פיזיים כמו דגמים, תרשימים, גרפים, תמונות, ציורים, וידאו, שיחות ועידה, טלוויזיה, מולטימדיה, טקטיים עם תמונות, תרשימים וגרפים.


תנועתיות הגוף- שימוש בגוף בצורה יעילה. לדוגמה, רקדן, מנתח. לומדים אלו אוהבים תנועה, מתקשרים באמצעות שפת הגוף, לומדים באמצעות פעילות גופנית. כלים: ציוד וחפצים.


רגישות לקצב וצליל-מוזיקליות - אהבה למוסיקה, רגישות לקולות סביבתיים. למידה טובה יותר עם מוסיקה ברקע. כלים : מכשירים, מוסיקה, רדיו, מולטימדיה.


בין אישית- לומדים אלו לומדים דרך אינטראקציה עם אחרים. יש להם הרבה חברים, אמפתי לאחרים. הם יכולים ללמוד דרך פעילויות קבוצתיות, סמינרים ודיאלוגים. הכלים הם: טלפון, שיחות ועידה, תשומת לב של מורה או מנחה, התכתבות באמצעות דואר אלקטרוני, שיחות ועידה במחשב.


תוך אישית- לומדים אלו נוטים להירתע מאחרים. הם קשובים לתחושות הפנימיות שלהם. יש להם חוכמה, אינטואיציה ומוטיבציה. הם בעלי ביטחון בביטוי חוות דעת אישית. הכלים הם: ספרים, חומרי יצירה, יומנים, פרטיות. לומדים אלו מאוד עצמאיים.


לשוני- שימוש יעיל בשפה. לומדים אלה אוהבים מאוד לקרוא , להשתמש במשחקי מילים, בעלי נטייה לכתוב שירה או סיפורים. כלים: מחשבים, משחקים, מולטימדיה, ספרים, קלטות, הרצאות.


חשיבה מתמטית-לוגית – חשיבה מופשטת, מסוגלות לחקור דברים. לומדים אלו אוהבים להתנסות בפתרון חידות ובעיות, לשאול שאלות מורכבות. הם יכולים ללמוד באמצעות משחקי היגיון ועבודות חקר.

התיאוריה של ריבוי אינטליגנציות של גרדנר תומכת בכך שילדים שונים לומדים במצבים שונים. חלק לומדים באמצעות כלים ויזואליים, חלק לומדים באמצעות כלים שמיעתיים וחלק לומדים בעזרת תנועה. התיאוריה של גרדנר מהווה קרקע טובה להצדקת הצורך בהוראה דיפרנציאלית בכיתה.



קישורים נוספים








תגובות


bottom of page